עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הלו לכולם. :)
שמי אשלי... אני בת 18 וחצי ואני גרה בניו יורק.
אני סוג של אימו לשעבר. כפי שכבר ראיתם...
באתי לכתוב כאן בשביל לפרוק.. יש לי חיים..קצת מתוסבכים אם אפשר להגיד את זה ככה.
יש לי חבר (בן זוג/ ארוס. תקראו לזה איך שתרצו) מושלם,
וחברה הכי טובה שתומכת בי.
אך למרות כל הדברים היפים האלה.. גם לי יש קצת בעיות.
שצצות להן לרגע, ורגע לאחר מכן נעלמות.
לפעמים הרגעים הללו ארוכים,
ולפעמים לא.
אז..קריאה נעימה. :)

זה האימייל שלי- emolife995@gmail.com לשאלות, בקשות או כל דבר אחר.. אתם מוזמנים לפנות אליי :)
חברים
מאיה נוימןLonely guyThese Heavensee from the heartעוד מישהי בעולם....Kedish
Demon❥AngelK❥smooth criminalהשמלה האדומהBig Mouthtimtam
Ghost Dogדניאלlife is sweetכוכב באפלהcosmicBFFgirl
LonelyGirlחולמתturn wildTigerLily
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
?pregnant
01/01/2015 23:31
Emo Life
.I think I am pregnant
.I'm not that sure though
.I barely eat. and if I do, I throw it all up some moments after
.my period is late in like... 2 weeks, and yes, I am dealy scared

?what if I am pregnant? what if theres something who's grwoing up in my belly right now
.I didn't tell anyone, I don't know who I can tell to or how or if I should
...my brain tells me immediately to tell Alex (the boy) but I just don't know
...I don't wanna make him worried about me for nothing 
.but this thing is just too heavy to hold alone

,I know I can also tell this to Alex (the girl) and she will help me better because she's a girl
?but.. in a second thought, she never got pregnant in herself. how whould she know something
.I can tell also to my fathers girlfriend, Kim. She is an adult and she was pregnant once... so she might help me
.I just dont know guys... I really dont. I can tell these people everything... but Im scared of how they will react
.well I know its pretty clear that me and Alex are engaged, everyone knows this
.we will get marry and we will move to live together and then we will have kids
.Im just scared. the truth and the future are too big

.I dont know if I am truly ready for it. I dont know if Alex is ready to be a father and if Im ready to be a mother
.of course he tells me that he is ready
.why whouldnt he be? he is Alex... hes ready for everything no matter how new it is
he tells me everytime that subject pops up in our converstions that he'd a great dad. that he will take care of our kids like superman. I just smile and kiss him and agree with him. but he doesnt really know whats going through my head in those moments
.I just go insane
.I dont know if I am ready

.I guess I just need to check this. I will go discreetly tomorrow to the pharmacy and buy a pregnancy test kit
.I hope Im just worng with every thing. I hope it isnt true
.I hope that my period is just late because I dont eat very good, and this is because Im just sick
.yeah, that whould be good

.I am 19
.he is 21
.he is older. he is ready
,I know I should be the same
?but why am I just not

.thanks for reading guys. I'd be happy if you will comment
.give me some advices if you have because I really need them
!Happy New Year by the way
 (; Ashley



4 תגובות
.one day
10/10/2014 02:26
Emo Life
 .a long long time has been past since i worte my last post here
.and lots of things have been happening to me too
  ".every day in this time, i was thinking to myself: "come on ashley, go and write something
but everytime i got into this writing post page i have lost all my words and my mind became
.dark. but now... when i'm thinking about it again... i have a lot to say. so just... let's do it

.first of all, i will start with the biggest thing in my life right now. Alex
.everything with him at this time has intensified
.our relationship
.our engagement
.our love
.our relationship is storng and unbreakable more than ever
me. Alex the girl and my dad's girlfriend has been decided about an engagement party that is
.gonna be held a week after Christmas
.and i love him and in love with like i have never was. so does he
.i'm just so happy to have him
sometimes he's pushing me a little bit harder. but when i'm saying that i cant take it he says
.sorry and we're keep on going
as example... something like a month ago he told me to stop taking the pills that keep me
.save for getting pregnant. i was wondering why, so i asked him why
and i will never forget his words: "why? because i want a child Ashely. thats why. I want
".something that will be ours from all the aspects
even though i'm very scared of getting pregnant... and i don't even know why. he kinda
.convised me there that he's right. and we really do need something that will reall be ours
:).well... i'm not saying that i'm pregnant, but i cannot say that we're not working on it

.second of all... i finally met again my old sister
.if you do not remember, i have two sisters. one is younger and the other one i older than me
the thirteen's sister is living with us. after our "mother" decided that she doesn't wanna be in touch with anyone of us. even though that Eden (the young sister) isn't eighteen. which in one point made me so angry. because she's her fucking daugther, she can't avoid her just because she hates my dad or she hates all of us. but in another point it made me such a relief because i am not sending my young sister to live with a monster. alone. for a year. without me who's keeping her save
.but i'll go back to my old sister
.her name is Mayan. she's 25 and since she was twenty i have not seen her
but one day. two weeks ago. when i came back from alex' house i saw her sitting on the couch in my house and talking to my dad. next to them was sitting a guy that looked in her age. when i looked at him for a long time i realized that he's the guy she ran away with
 .it was a hugh shock for me
when she saw me. at first, she said hello and told me how pretty i am... and that i grewn up to be a great and beautiful lady
.and i could say the same to her
my big sister is so pretty. she got the blond hair and green eyes from my dad. she's thin and tall and... shes just beautiful. and i guess she has always been my sister
we had a long conversation with each other. we just set alone in my room and talked about everything we missed in these years
she told that she left our house because some weeks before she had a real big fight with our mother about many things that it's better for me not to know about them. she said that half from the idea of leaving the house belongs to our mother. so she left without saying anything
.she told she left with her boyfriend (that now is her husband) to another city in Israel
.but she didnt tell anyone. she just hid from us
after i told her what have been happening with me, and after some tears from her side... i hugged her and i felt so good to see her again
.it was like closing a circle

"and the last thing... i've finally dealt with my "mother
as you all know... my last post is about her, calling me in the morning and saying that she wants me to forgive her about all she has done. and i didnt know what to do
.but after something like a week after, she called again and asked what i've decided
.then, i didn't mind anymore. i just told her what i really think about her
i was honest. i told her that i think she is a monster. she doesn't deserve none of us. she never really deserved my dad and it was for all his good to leave her. i told her that i hate her and i'll never stop. i told her that she will never be loved and she'll die as a lonely woman. i knew i could just saying no and hung up. but i wanted to be brave and face my fear
.i wanted to face her. so i got the courge and did it
".she was speechless, she was like "well... if that's what you think. i won't try to stop you
.and then she hunged up
.i felt free, brave, smart. i felt anything
...it was amazing

.so anyways... that all i wanted to tell
i'm not saying that i came back to the blog... i'm just updating something for the people who ask themselves where have i been all this time
:) .i cannot say that i didn't miss you guys
.thanks for reading, i'm waiting for the comments 
(by the way - it'll be nice and help me if you'll write them in English)
 3> love you guys


6 תגובות
סרטוןAsaf Avidan // Reckoning Song (One Day)
she wants my forgiveness
25/04/2014 23:58
Emo Life
בשעה שבע בבוקר, אני שומעת צלצול פלאפון שמעיר אותי משנתי.
אני מתרוממת ומביטה בצג הפלאפון, על הצג מופיע מספר לא מוכר, עם קידומת של..
ישראל?
לפני שאני מספיקה לענות מי שזה לא יהיה מפסיק להתקשר.
אני מתעלמת וחוזרת לישון, אך כעבור רגע הפלאפון מצלצל שוב, אותו מספר כמו מקודם.
אני מתרוממת שוב ועונה במהרה למתקשר המסתורי.
"hello?" אני שואלת בסקרנות.
"אשלי?" 
לוקח לי רגע לזהות את הקול הזה, קול שאני מנסה לשכוח אך זה לא אפשרי.
אמא שלי.
"הו, היי אשלי. חשבתי שהתקשרתי מוקדם מדי" 
היא אומרת.
ליבי מתמלא שנאה.
"שבע בבוקר עכשיו. מה את רוצה?" אני שואלת.
"סתם, לדבר. לשאול מה שלומך" היא אומרת.
"חשבתי שזה היה חד וחלק שאני לא רוצה לדבר איתך יותר" אמרתי בקול הכי ארסי שיכולתי למצוא.
"אלכס האפס הזה לא משפיע עליי בכלל, עובדה שהתקשרתי עכשיו" אמרה.
ואני התפוצצתי מבפנים.
איך היא מעזה? לקרוא לאלכס, אלכס שלי, אפס?!
"עובדה שאת עדיין זוכרת את השם שלו. הרי תמיד אמרת לי שאפסים הם אנשים קטנים כל כך שנועדו לשכוח אותם במהרה" אמרתי.
"צודקת, אך השם עלה לי לרגע כשהזכרת אותו בעקיפין" אמרה.
אמא שלי, עד כמה שהיא זונה מטומטמת.
יש לה מוח, והיא יודעת איך להשתמש בו.
"מה את רוצה ממני?" שאלתי אותה.
"כמו שאמרתי קודם, אני מתעניינת בך.. ספרי לי מה שלומך" אמרה.
"לכי תזדייני, אני לא מתכוונת לספר לך כלום" אני אמרתי.
לא הייתי מוכנה לרסן את עצמי שוב, פעם שעברה שניסיתי רק נפגעתי.
"יש לי הצעה" היא אמרה.
"הצעה?" שאלתי בחזרה.
"אם את תסלחי לי על מעשיי, אני אשנה את התנהגותי כלפייך" אמרה.
ואני.. אני שתקתי.
לסלוח לה על מעשייה? מה היא חושבת לעצמה?
שבשנייה אני פשוט יכולה למחוק את כל הגיהינום עלי אדמות שהיא עשתה לי,
 ושנחזור להיות "אמא ובת" כמקובל? 
ממש. אבל ממש. לא.
"לא" עניתי מיד, בלי לחשוב אפילו עוד לרגע אחד.
"אל תהיי פזיזה אשלי, תחשבי על זה. שבוע זה מספיק?" היא שאלה.
"אני לא.. אני לא יודעת.." התחלתי לגמגם, זה לא טוב. ככה היא מזהה חולשה ותוקפת.
"אני אתן לך שבוע בכל זאת. תחשבי על ההצעה שלי טוב טוב אשלי, להתראות" אמרה.
לא הספקתי להוציא עוד מילה אחת, והיא ניתקה.

מה לעזאזל אני אמורה לעשות עכשיו?
זו אמא שלי שמדובר כאן עליה, 
לא חברה שרבתי איתה על איזו שטות מסוימת.
אני מכירה אותה, היא לא תוותר עד שהיא תשיג את המטרה שלה.
או שהיא באמת חפצה בסליחה שלי, או שהיא פשוט רוצה להשפיל אותי.
על ידי כך שאני אסלח לה על מעשיה, והיא תשתמש בזה כעזר כנגדי.
כמו שכבר אמרתי מקודם, אמא שלי אומנם זונה מטומטמת.
אך יש לה מוח, והיא יודעת איך לתפעל אותו.

הנחתי ראשי על חזו של אלכס, לאחר שעשינו את מה שעשינו 
אני מתנשמת והוא מתנשם.
"what is happening to you baby? you look weird"
אלכס שאל, כמובן שהוא יודע לקרוא את פניי הכי טוב מכולם.
"i'm just.. exhausted" שיקרתי, כמובן שלא אהבתי את זה.
"are you sure? it does not look like it" 
"actually.. no.. i'm not sure" 
"what happened then?" הוא שאל.
"my mother called to me today, at the morning" עניתי.
הסתכלתי עליו וראיתי שפניו הופכות משאננות לרציניות.
"and?" הוא שאל
"she wants my forgiveness" אמרתי.
"what do you mean?" הוא שאל.
"she said that.. if i will forgive her, she will change her behavior to me" עניתי.
"and what do you think?" 
"i don't really know"
"do u wanna forgive her?" שאל 
"no.. she doesn't desevrse this" עניתי.
"then don't"
"but she will not leave me alone" 
"she will, when she will understand that you don't care about her anymore"
"i hate her ao much" אמרתי, מיואשת.
אלכס חיבק אותי ונשק לי על מצחי.
"everything is gonna be alright" אמר והשעין את ראשו על שלי.

אפיל שאלכס הצליח להרגיע אותי, בערך.
אני עדיין פוחדת ממה שיקרה.
מה כדאי לי לעשות? מה אני צריכה לומר לה?
תודה לקוראים, מחכה לתגובות.
אשלי.



 
8 תגובות
love of my life
17/03/2014 18:44
Emo Life
היו לי הרבה אהבות בחיים.
כל פעם הייתי מתאהבת במישהו אחד,
הוא לא רצה אותי.
אז הייתי מתאהבת במישהו אחר, 
גם הוא לא רצה אותי.
ככה זה היה, כל חיי.
אהבות נכזבות אחת אחריי השנייה.
באיזשהו שלב זה היה כבר נמאס לי.
אמרתי לעצמי "אשלי, את לא הולכת להתאהב יותר" 
אך כשפגשתי את אלכס,
זה היה בלתי נמנע.
אמרתי לעצמי "אשלי לא, הוא יפגע בך" 
אך לא הקשבתי לעצמי.
עד היום אני מודה על כך, שלרגע הנחתי את האגו בצד והלכתי אחרי הלב שלי.
אני לא מצטערת על כלום.

אם קראתם את הפוסט הקודם שלי,
אלכס ואני היינו במצב מבלבל ופוגע.
אני אמרתי דברים שהוא פירש אותם לא נכון.
והוא אמר דברים שהשאירו אותי חסרת מילים.
והוא נפגע, ואני נפגעתי.
מצב לא נעים.
רציתי לתקן את המצב, כל כך הצטערתי על מה שהיה ולא יכולתי להמשיך ככה.

לכן התקשרתי אליו, שאלתי אם אפשר להיפגש ולדבר על מה שקרה. 
הוא הסכים, "ok.. come to my house"
ולא אמר יותר, גם אני לא. 
באתי לביתו, הוא לא אמר לי כלום כשפתח לי את הדלת.
הסתכלתי עליו כל הזמן, ראיתי שהוא גם הסתכל עליי.
 הוא היה לבד בבית, ובמקום להתסגר בחדרו כמו שאנחנו תמיד עושים כשיש אנשים,
ישבנו על שטיח בסלון.
"we need to talk" אמרתי בחשש והסתכלתי עליו.
"then talk" אמר לי בשקט.
ודווקא ברגע הזה, כל המשפטים וההסברים שהכנתי בראש,
נעלמו כלא היו. 
לא ידעתי מה לומר, כאילו בלעתי את הלשון.
הסתכלתי עליו בחוסר אונים, באמת שלא יכולתי להוציא מפי מילה.
גם הוא שתק, ודווקא לא היה לי משנה.
אני זו שהייתי צריכה להסביר ולדבר.

ישבנו ככה בשקט לפחות חצי שעה, בחיים לא שתקנו ככה.
אנחנו תמיד מדברים אני ואלכס, זה הכיף שלנו.
לדבר גם כשאין על מה לדבר.
אצלי זה ככה בגלל שאני מאוהבת בקול שלו, ואצלו זה ככה בגלל שהוא פשוט אוהב לשמוע אותי.
וכן, לפעמים אין לנו כל מה לדבר.
אבל אנחנו ממציאים משחקים כאלה, שנוכל לדבר בהם.. זה הקטע שלנו.
ופתאום השתיקה המעיקה הזו.
הרגשתי כל כך מוזר.
הרגשתי שאני חייבת לסיים את השקט הזה, כי הרגשתי שאני מתחרפנת.
אז עשיתי מעשה.

קמתי על ברכיי והתקרבתי אליו.
שתי שניות לאחר מכן זינקתי עליו, השכבתי אותו על הרצפה כשידי מונחת על חזו.
כאילו עוצרת אותו מלקום. 
הסתכלתי עליו, הוא היה מופתע. אך זיהיתי חיוך שמבקש להופיע על שפתיו היפות.
"i love you" אני לחשתי ומיד נישקתי אותו.
הוא לא הראה סימני התנגדות כלשהם, ואפילו תפס בראשי והצמיד אותי אליו יותר.
כשהוא הפריד את שפתיו משלי וירד לנשק את צווארי
"i will marry you, i will be the mom to your children, i will be everything for you.
YOU ARE THE LOVE OF MY LIFE"
הוא התנתק ממני שוב, חייך אליי את החיוך הזה שלו.
"you make me happy" אמר וחזר לנשק אותי. 
ואני פשוט הייתי מאושרת.

אז.. עכשיו הכל בסדר,
הכל בסדר איתי. הכל בסדר עם אלכס.
הכל בסדר איתנו.
ואני שמחה ומאושרת כמו שלא הייתי מעולם.
תודה לקוראים. מחכה לתגובות..
אשלי :)



11 תגובות
what happened to me..?
03/03/2014 20:16
Emo Life
הכל היה טוב, הכל היה מושלם.
אני לא מבינה מה קרה.
אני לא מבינה איך הכל התהפך.
מה קרה לי?
מה עובר עלייך אשלי?
למה אמרת את זה בכלל?!
את פשוט מפגרת שזה עובר גבולות!
את הרסת את הכל!
you are just fucking stupid!!
אני לא מבינה מה אמרתי לו, שזה פגע בו ככה.
אני לא יכולה לראות אותו פגוע, זה עושה לי רע. ממש רע.
זה גורם לי להרגיש כל כך מטומטמת ומפגרת שפשוט... זה גורם לי לרצות לרצוח את עצמי.
למה עשית את זה..?

אני ואלכס דיברנו..
סתם שיחה, כמו כל אחת מהשיחות שלנו. אנחנו אוהבים לדבר.
כרגיל דיברנו על הכל, כמו שאנחנו תמיד עושים..
דיברנו על הנישואים, על הדברים שנרצה לעשות ביחד..
וסתם.. רציתי לומר לו משהו שישב לי בלב הרבה זמן והרגשתי שאני חייבת לומר לו את זה.

"alex.. i have something to say"
הוא הסתכל עליי ולא אמר כלום, מחייך אליי את חיוכו הזוהר.
"i think i am.. still not ready for this"
אמרתי, לא הסתכלתי עליו.
"not ready for what?"
הוא שאל בחזרה
"not ready yet for the wedding and the marriage thing.."
הוא הסתכל עליי, ראיתי משהו שלא ממש מצא חן בעיניי בפניו.
"but i thought you.."
הוא התחיל לומר..
"yes i do. i really do.. and i want to be with you forever"
קטעתי אותו ואמרתי
"so.. why..?"
"because.. i just feel not ready yet"
הוא לא הסתכל עליי.
הרגשתי שהוא פגוע, שפגעתי בו.
בקושי אפשר לפגוע באלכס, הוא לא אחד כזה שנפגע בקלות.
אבל אם הוא פגוע. זה הכי בולט בעולם.
and it's breaking my heart.

"alex if you got me worng.. i'm not saying that i don't wanna marry you.
that is all i want, to be with you forever..
but i feel that i'm just not ready.. because it's a big thing.."
אמרתי, ניסיתי להסביר לו את עצמי בצורה הכי נוחה ופחות פוגעת.

"ashley... i've been waiting for you almost 5 years
i don't wanna lose you. because you mean everything for me
and i wanna be with you forever as well... but i need to be sure its gonna happen"
הוא אמר.. ואני נשארתי חסרת מילים.
"and i know you're only 18 and a half.. i know...
you still young and you have alot of disicions to do...
but i want to be sure.. could you really love me forever and live with me forever?"
הוא שאל...
וכן.. האמת.. לא ידעתי מה לענות.

אתם מכירים אותי.. אלכס הוא האיש הכי חשוב בשבילי בעולם.
הוא הכל בשבילי, אני אוהבת אותו יותר משאני אוהבת את עצמי.
אני יודעת שאמרתי לו yes i do כשהוא הציע לי להינשא לו.
ואני עומדת מאחורי המילה שלי...
אבל ככל שזה מתקרב.. ככה זה נראה מלחיץ יותר..
שבקרוב באמת אנחנו נהיה ביחד, לנצח.

"i don't know" עניתי לו.
ואז פניו התקדרו.

"when you decide.. tell me
untill that.. i have nothing else to say to you"
הוא אמר.
כי הוא פגוע.

אני פגעתי בו, במלאך שלי.
איך העזתי? פשוט איך?!
אני כל כך סתומה ומטומטמת...
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי.

ואני יודעת שהסברתי לו את עצמי.
אבל אני נתתי לו את המילה שלי
ופתאום אני אומרת לו שאני כבר לא בטוחה.
STUPID STUPID STUPID
YOU'RE JUST DAMN STUPID!
i wanna bury myself...
i hurt my angel...

הוא אוהב אותי יותר מכל דבר שבעולם!
ואני יודעת את זה, וזה הדדי
כי אני מרגישה את אותו הדבר...
הוא באמת חיכה בשבילי כמעט 5 שנים..
הוא לא שיקר.
הייתה לנו שיחה על זה, הוא אמר לי שברגע שהוא ראה אותי בבר אז, בפגישתנו הראשונה.
הוא רצה להוציא את ליבו ממקומו, ולתת אותו לי.

אני אוהבת אותו כל כך,
את המלאך שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות עכשיו עם עצמי.
מה אני צריכה לעשות?

תודה לקוראים..
אשלי...

14 תגובות
סרטוןLithium - Evanescence
change
14/01/2014 19:08
Emo Life
אני חושבת על זה הרבה לאחרונה, זה פשוט דבר שמושך את כל תשומת ליבי.
אני רוצה להשתנות.
ואני לא מדברת על שינוי פנימי, על לשנות את ההתנהגות והאופי שלי..
אני מדברת על שינוי חיצוני.
כבר איכשהו נמאס לי, נמאס לי מכל האימואיות והשחור הזה..
לא יודעת.. זה כבר לא בשבילי כנראה. 
מאז שיש לי את אלכס אני נהייתי יותר שמחה ומאושרת ממה שהייתי קודם.. ואני פשוט חושבת שלהיות אימו זה כבר לא מתאים לי.
לא מזמן צבעתי את השיער שלי לחום. (אם אתם זוכרים היה לי שיער שחור עם מלא גוונים סגולים)
אני פשוט רציתי לשנות את השיער שלי, שיהיה רגיל יותר..
בהתחלה חשבתי פשוט להוריד את הגוונים הסגולים ולהישאר רק עם שיער שחור.
ואחר כך חשבתי על לעשות הבהרה ולחזור להיות בלונדינית. (אבל המסובך פה שהבהרה יכולה להרוס לי את השיער)
קיבלתי כמה חוות דעת, ובסוף החלטתי ללכת על חום.
אז כן השיער שלי חום עכשיו..

אבל חוץ מזה אני גם רוצה לשנות את הסגנון לבוש שלי, את הצורה שאני מתאפרת..
אני פשוט לא רוצה להיות אימו יותר
כשהתחלתי להיות כזאת חשבתי שזה באמת הולך להיות לנצח.
אבל עכשיו אחרי שאני כבר שלוש שנים בזה... אני כבר לא רוצה יותר.
כל הדיכאון הזה כבר לא מתאים לי.
אני כבר נהפכתי להרבה הרבה הרבה יותר שמחה בחודשים האחרונים.
ו.. פשוט שאני קמה בבוקר, ולובשת את כל השכבות האלה של הבגדים השחורים שלי..
זה לא מוצא חן בעיניי, אני פשוט לא אוהבת את זה.
אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות. אני לא חושבת שזה יהיה כל כך קל לרוק את כל הארון שלי מבגדים ולקנות חדשים.
ואת האמת אני גם לא יודעת איזה בגדים לקנות, הטעם שלי זה רק שחור ואימואי.
אני לא יודעת ממה כדאי לי להתחיל, ג'ינס רגיל וחולצה?

אז.. שאלה לי אליכם... האם באמת כדאי לשנות את המראה שלי?
כבר עשיתי צעד אחד- השיער. אבל אני רוצה לדעת מה דעתכם.
אפילו שאני יודעת שבסופו של דבר אני המחליטה כאן, אבל לשמוע קצת דעות זה אף פעם לא רע.
אז.. מה דעתכם?
תודה לקוראים, אשמח לתגובות. 
אשלי :)
(וכן.. אני יודעת שאני בקושי כותבת משהו כאן, פשוט אין לי על מה)




 התמונה לא קשורה אבל אני פשוט אוהבת אותה ^^
10 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 הבא »