עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הלו לכולם. :)
שמי אשלי... אני בת 18 וחצי ואני גרה בניו יורק.
אני סוג של אימו לשעבר. כפי שכבר ראיתם...
באתי לכתוב כאן בשביל לפרוק.. יש לי חיים..קצת מתוסבכים אם אפשר להגיד את זה ככה.
יש לי חבר (בן זוג/ ארוס. תקראו לזה איך שתרצו) מושלם,
וחברה הכי טובה שתומכת בי.
אך למרות כל הדברים היפים האלה.. גם לי יש קצת בעיות.
שצצות להן לרגע, ורגע לאחר מכן נעלמות.
לפעמים הרגעים הללו ארוכים,
ולפעמים לא.
אז..קריאה נעימה. :)

זה האימייל שלי- emolife995@gmail.com לשאלות, בקשות או כל דבר אחר.. אתם מוזמנים לפנות אליי :)
חברים
מאיה נוימןLonely guyThese Heavensee from the heartעוד מישהי בעולם....Kedish
Demon❥AngelK❥Thelseהשמלה האדומהBig Mouthtimtam
Ghost Dogדניאלlife is sweetכוכב באפלהcosmicBFFgirl
חולמתturn wildTigerLily
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

My dear piano

26/08/2013 22:12
Emo Life
Here's something i never told to anyone
I have a piano...not big..but not small
Black..and beautiful
i love my piano

כשאנשים מדמיינים אותי. אימואית, שחורה ושקטה.. 
מקדישה מזמנה ויושבת על הפנסתר לפחות שעתיים...
זה נראה להם מוזר 'למה אני עושה את זה?' הם שואלים
"cause i love my piano...i love to play on him"

בטח...אם אתם חושבים לעצמכם מי האיידול שלי (תתפלאו..יש)
אתם בטח חושבים שזה סולם או גיטריסט של איזו להקת רוק כבד
אבל לא..תתפלאו שלא...האיידול (ים) שלי הם מוצרט ובטהובן
ואתם בטח עכשיו כזה 'מה?! לא יכול להיות' זה כן יכול להיות..תתפלאו.

איך הגעתי לפסנתר? אתם בטח שואלים עכשיו...
זו לא בעיה לענות... אני פשוט אהבתי את הצלילים שהכלי הזה מוציא
ביסודי..בשיעור מוזיקה המורה השמיע לנו את אחת הסימפוניות של בטהובן
וישר התאהבתי... אהבתי את הצלילים..את הסיפור מאחורי המנגינה

ישר ביקשתי מורה לפסנתר...אבל ההורים לא הסכימו
'את יותר מדי צעירה בשביל זה אשלי' אבא אמר
'לא ממש אכפת לי..תבקשי מאבא שלך' אמא אמרה
הלכתי זועמת לחדר...הדלקתי את המחשב ושמתי ביטיוב חצי מהמנגינות של בטהובן...
הקשבתי. ונירגעתי.

הייתי בת 11 אז...עוד לא הבנתי מזה באמת ללמוד לנגן על כלי נגינה..
כל כלי נגינה... אבל רק הפסנתר היה בראשי...ורציתי לדעת רק אותו..

בגיל 12 אבא שלי שאל מה אני רוצה ליומולדת...ישר אמרתי 'שיעורים לפסנתר'
היה את הרגע של ההיסוס הזה 'את בטוחה אשלי..זה קשה' אבא אמר והסתכל עליי במבט בוחן
'כן. אני מכונה להשקיע..אני אעשה הכל' אמרצי עם ברק בעיניים... אבא הסכים והלך לחפש לי מורה לפסנתר
אני מאושרת רצתי לאמא שלי 'אמא!! אני הולכת ללמוד לנגן על פסנתר' אמרתי לה 'אז..?' שאלה בזלזול. אפיחו לא הסתכלה עליי

אמרתי לעצמי שאני לא אתן להרוס לי את השמחה שלי. הלכתי בלי לומר לה כלום
כמה ימים לאחר היומולדת שלי. הלכתי לשיעור הראשון בפסנתר...
המורה שלי היה נחמד... בוגר ועם כרס קטנה ושיער לבן...
שהוא לימד אותי תווים...תמיד הגנבתי מבטים לפסנתר הכנף הלבן שעמד באמצע החדר...

'מתי אנגן בפסנתר?' תמיד שאלתי את המורה 'שיגיע הזמן אשלי' ענה והמשיך ללמד אותי הבסיס..
כעבור חודש או חודש וחצי...הרגע שלו כל כך חיכיתי הגיע..ישבתי ליד המורה שלי על הספספל הקטן של הפסנתר
'קודם תווים אשלי' אמר המורה 'בסדר' אמרתי. הושטתי ידיים רועדות אל עבר הפסנתר... ונגעתי בו סוף סוף..
צלילי צורם נשמע..בגלל התרגשותי הגדולה שכחתי מה אני אמורה לעשות 'תווים בבקשה' אמר לי המורה

תו אחרי תו.. הצלחתי ליצור מנגינה משלי
דו רה מי פה סול לה סי דו ובחזרה...
התאהבתי בפסנתר... 
בכל שבוע ציפיתי לשיעור יותר ויותר...

הדבר הראשון שניגנתי מההתחלה עד הסוף..היה יונתן הקטן
כמובן שרציתי ללמוד עוד מנגינות..להגיע למוצרט, לבטהובן
'יש לך ראש פתוח אשלי מתוקה, אבל זה מסובך מדי...' אמר המורה והניח ידו על כתפי
'אבל למה לא? אני מוכנה לגמרי' אמרתי. מתעקשת לשמוע תשובה חיובית...

המורה לא ענה לי..וביקש ממני לחזור על רשימת התווים שהוא נתן לי
הייתי קצת מאוכזבת..חשבתי שאני אגיע רחוק בעזרתו....
אבל כנראה שלא...ציפיתי יותר מדי... 
החלום שלי לנגן בטהובן ומוצרט דעך לו עם השנים...

הפסקתי ללכת לשיעורי הפסנתר לאחר שההורים שלי התגרשו...אמא שלי לא רצתה לשלם לי על השיעורים במקום אבא שלי
כלבה..שנאתי אותה על כך..הצליחה לנפץ את החלום לנגן בפסנתר בכזו מהירות

ליומולדת 15 ביקשתי מאבא שלי פסנתר... כמו שביקשתי ממנו את השיעורים..הוא היסס
'you know how much it cost ashley?'  He asked.. 'yes dad..but please..i really want it'
לאחר שיכנועים רבים. וכמה זמן..הפסנתר החדש לשי הגיע..לא קטן..לא גדול ושחור...
הייתי מאושרת. בדיוק כמו ביום שבו קיבלתן את השיעורים בפסנתר...

ניגנתי הרבה..כל יום איזה שעה שעתיים על הפסנתר..נהייתי אלןפה בזה. והצלחתי לנגן כל דבר
כמובן עם עזרה של מורה פרטי..אבל קצת שונה מכל מורה אחר
אלכס (הבן) היה המורה החדש שלי לפסנתר... כן..הוא גם יודע...
הוא לימד אותי איך לנגן את הסימפוניה התשיעית של בטהובן..והייתי כל כך שמחה שזה קרה והייתי כזה 'alex you're the best!!'

עכשיו..אני יודעת לנגן הכל..מוצרט..בטהובן. ואפילו גרסאות של פסנתר לשירים שאני אוהבת...
ואני כל כך שמחה שיש לי את הפסנתר ללכת..הפינה השקטה שלי..שאליה אני יכולה לברוח שאני רוצה להיעלם
פשוט לנגן. לשכוח הכל...את המציאות..את העולם..את כולם
my dear piano






26/08/2013 22:15
ואוו....
תמיד אמרתי ותמיד רציתי ללמוד לנגן על פסנתר.
זה ניראה לי כל כך כיף, מהנה, מרגש, נעים לאוזניים, יצירתי, עמוק....
הייתי הולכת ללמוד, הייתי קונה פסנתר אם היה לי כסף.
את מדהימה!
Emo Life
26/08/2013 22:20
בדיוק...בגלל זה התאהבתי בפסנתר
את צריכה להתחיל לחסוך מעכשיו...חח..זה שווה
כששמעתי את כל היצירות של האמנים האלה נכנסתי לעולם אחד ופשוט נשארתי שם עד שזה נגמר.
ואז הייתי שמה עוד פעם....
תודה רבה ^^
TigerLily
26/08/2013 22:20
ניגנתי על פסנתר.. לא אשכח את זה לעולם.
כל כך נהנית מהצלילים, בטהובן ומוצרט הפכו לתשוקה שלי.
6 שנים ניגנתי.. והיה לי כל כך קשה.
הקשב וריכוז הרסו לי הכל.. לא הייתי מסוגלת לשבת ולנגן.
לא ידעתי לקרוא תווים כמו שצריך, אני חייבת לספור לפי הקווים אחרת אין לי מושג.
הלוואי והייתה לי את התשוקה לנגינה כמו לך, אני מתחרטת שעזבתי.
ואני לא זוכרת כלום מהנגינה לצערי..
you're one of a kind ash.
the most perfect and interesting emo i've ever heard of.
love you so fucking damn much!!!!♥♥♥♥♥♥
Emo Life
26/08/2013 22:26
ממש חבל...זה מזה ביאס אותי שהפסקתי ללמוד...אני מבינה מה את מרגישה...
תמיד תוכלי למצוא לך משהו אחר לעסוק בו..יש לך את האגרוף... :]
thank u so so so so so so much lily my love!!!
i love so damn hard....!!!! <3<3
חולמת
27/08/2013 13:10
OMG חחח אני חשבתי שאני היחידה שסופרת את הקווים כדי לדעת איזה תו זה חחחח XD גם לי יש בעית קשב וריכוז כנראה בגלל זה ><
Emo Life
27/08/2013 20:48
אוקיי
Thelse
26/08/2013 22:24
אני למדתי פעם פסנתר.
היה לי קשה ללמוד לקרוא תווים. ואחרי כמה זמן פרשתי.
היום יש לי אורגנית בחדר ואני מאלתר עליו לפעמים..
אני לא יודע לכתוב תווים אז אני מסמן אותם ומתרגל את זה המון פעמים עד שאני כבר זוכר...
Emo Life
26/08/2013 22:28
הכי טוב לתרגל..גם לי היה קשה בהתחלה..אבל זה בא לי בטבעי...
26/08/2013 22:41
איזה יופי. פוסט מדהים :]
אני שמחה שהצלחת להגשים את חלומך..באמת...
פעם אחת סתם טיילתי לי ביוטיוב... ואז ראיתי שכתוב שעה שלמה של המנגינות של בטהובן... סתם נכנסתי לא ידעתי למה
אאבל אז אחרי ששמעתי איזה 5 דקןת..נשארתי כל השעה... זה פשוט היפנט לי את האוזניים... אני מבינה למה את מתכוונת שאת אומרת שאהבת את הסימפוניות של בטהובן..זה פשוט מדהים :]
Emo Life
27/08/2013 20:49
תודה רבה לך..
וכן..בטהובן הוא פשוט מדהים..המלחין האהוב עליי :]
27/08/2013 06:49
גם אני למדתי פעם... הפסקתי אחרי בערך שלוש שנים.
תמיד ראיתי את בן דוד שלי (סיים יב) מנגן על הפסנתר כל כך יפה.. הקשבתי לצלילים ורציתי גם. יש כמה מנגינות שאני עדיין זוכרת, בעל פה. מנגינות כאלה שנחרטו בזכרוני. מוצרט, בטהובן, שופן... האהבה שלי. כבר שכחתי לקרוא תווים, עכשיו- זה רק מה שאני זוכרת. אני מצטערת על היום בו הפסקתי.
חולמת
27/08/2013 13:08
אווו זה ממש יפה >< גם אני מנגנת בפסנטר (טוב אורגנית אבל זה אותו הדבר) אני גם כל כך אוהבת לנגן זה משחרר את כול הגוף ומרגיע כל כך וכיף, מורה הראשון שלי הייה מעולה, הוא עדין המורה שלי, הוא באמת לא מלמד אותי רק תאורתי אלה גם נותן לי לנגן וזה מהנה מאוד :)
cosmicBFF
27/08/2013 14:05
אני אוהבת את המנגינות של בהטובן.את העצבות במנגינות שלו.
כשהייתי קטנה ושמעתי את מנגינתו בסרט ילדים-מפצח האגוזים.התרגשתי.אני אוהבת את המוזיקה שלו.
לפני כמה זמן שמעתי מאמא שלי שכניראה המוזיקה של מוצרט מרפאת.היא ספרה לי על ילדה שהיתה חולה מאוד, חולה מאוד קשה.היא לא אכלה ולא שתתה הרבה זמן.ההורים שלה לקחו אותה לקונצרט ובו ניגנו את אחת המנגינות של מוצרט.אחרי הקונצרט היא בקשה לאכול, ולשתות.היא דילגה והלכה בקלילות.היא החלימה.
שמעתי את המנגינה הזאת.היא יפיפיה.אין גיל בשביל ללמוד.המורה הקודמת שלי למוזיקה למדה לנגן מגיל 3.(K)
27/08/2013 14:20
להגיד את האמת לא כזה אופתתי
לכול אחד יש חיים מחוץ למסכה שלו
נגיד מישו נרא הכיי קשוח בעולם יכול להיות שהוא בכלל רגיש מבפנים ...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: