ואני הייתי מאוהבת בו, והוא לא ידע על זה
תמיד הייתי מקנאה, מקנאה כי הייתי רואה אותו עם מישהי אחרת שהיא לא אני.
הייתי מקנאה בפנים, והייתי מוציאה את זה רק מול אלכס הבת.
לאלכס לא היו מי יודע מה הרבה חברות, הוא לא מחליף חברות כמו גרביים.
אבל תמיד... הוא היה מביא את הכי יפות, הכי חכמות, מושלמות... כאלה שבחיים לא הייתי משתווה אליהן.
קינאתי בהן על כך שאלכס הוא חבר שלהן, קינאתי בהן על כך שהן כאלה מושלמות.
אבל שמחתי בשביל אלכס, כמובן, אומנם קינאתי אבל לא רציתי לצאת רעה...
אני זוכרת את החברה האחרונה של אלכס הכי טןב מכל השאר שהכרתי.
היא הייתה הכי יפה, הכי חמודה, הכי חכמה, הכי מושלמת...
שמה היה ג'ניפר...
היא הייתה אדמדמת שיער כזאת, עיניים ירוקות כאלה.
שיניים לבנות וישרות, שבנו חיוך מקסים.
הייתי ממשיכה לתאר אותה, אבל כשאני חושבת עליה אני רוצה להרביץ לה.
ממה שראיתי ושמעתי, אלכס ממש אהב אותה...
הם היו חצי שנה ביחד...ובחצי שנה הזאת... הייתי בניו יורק.
אתן אפילו לא מבינות איך זה לראות את הנשמה התאומה שלכן עם מישהי אחרת... זה פשוט מדכא.
אני כל כך לא ידעתי מה לעשות באותו הזמן, רציתי להיקבר במקום...
כל כך קינאתי, כל כך רציתי לרצוח אותה.. עוד אפילו לפני שפגשתי אותה.
הביטחון שלי ירד ברמות באותו הזמן... הרגשתי לא טובה מספיק בשביל אלכס
רציתי להיעלם כל פעם ששמעתי אלכס מדבר עליה, או אפילו רק אומר את שמה...
אבל למזלי אלכס הבת הייתה לצידי... ותמיד שהייתי נתקפת קנאה ועצב בגלל החברה שלו..
הייתי באה אליה, מתקשרת אליה.. כל דבר.. והייתי מתחילה לדבר ולהוציא את כל מה שאני חושבת על הג'ניפר הזו...
אני זוכרת שהייתי אומרת כל כך הרבה פעמים עליה 'i hate her, i hate her so much'
אני זוכרת שכל פעם לאחר ששמעתי ששניהם ביחד הייתי רצה לחדר שלי ומתחיחה לצרוח אל תוך הכרית מעצבים ושנאה
אני זוכרת את עצמי כל כך קנאית.
פעם הייתי קנאית מאוד, שהייתי קטנה...
אבל זו הייתה אשלי הישנה, עכשיו אני אשלי אחרת.. שמקנאה רק בצחוק, או בשביל להחמיא לאנשים על משהו 'יואו.. איזה שיער יפה יש לך... אני כל כך מקנאה'
אבל קנאה כמו שהייתה אז... אני לא מאמינה על עצמי שככה התנהגתי.
אבל אלכס הבת הייתה שם, ואמרה לי לדאוג, אמרה לי שאני רק צריכה לחכות...
ולמה? הו, אני זוכרת את המשפט הזה כל כך טוב.
"cause they will break up, cause this girl just wants sex from alex..and not more"
זה היה ידוע לי שהם היו שוכבים, אבל לא היה ידוע לי שזה כל מה שהבחורה רוצה מאלכס...
אני זוכרת שהסתכלתי על אלכס הבת במבט המום... והייתי כזה "what?! are you serious?!"
ואלכס נראתה כל כך רצינית, והיא אף פעם לא נראית רצינית...
שאלתי אותה מאיפה היא יודעת, והיא סיפרה לי זהיא הצליחה לתפוס את ג'ניפר לשיחה (דסר זבחיים לא היה לי את האומץ לעשות) והתחילה לחקור קצת..
אלכס סיפרה לי שג'ניפר אמרה לה משהו בסגנון של "the relationship is fine.. but i love more the sex"
ואני הייתי כל כך בשוק, כאילו פאק.. את אוהבת את הבן רק בגלל מה? שהוא מזיין אותך?
אני מאוהבת באלכס... כולכם יודעים כמה, ועל הסקס אין על מה לדבר בכלל... מדהים.
אבל אני לא אוהבת אותו ולא חברה שלו רק בשביל להגיע לאורגזמה... ממש לא.
אני זוברת ששאלתי את אלכס אם זה יהיה טוב לספר לו את זה, לאלגס הבן...
אלכס הבת אמרה שלא.. ושאנחנו רק צריכות לחכות ושהזמן עוד יעשה את שלו.
הסכמתי איתה... ופשוט אני ואלכס נשארנו עם הסוד הזה בלי לספר אותו לאף אחד.
אבל הרגשתי נורא, ממש נורא.
כאילו אני סוג של מכשפה... שמחכה שהזוג המקסים של הסיפור יפרד ושהמכשפה תיקח את הבן לעצמה.
אבל אני גם לא רציתי שלאלכס הבן ישבר הלב, בגלל הזונה הזו... אז פשוט.. לא עשיתי כלום ונתתי לזמן לעשות את שלו.
הייתי מתה מקנאה כל פכם שהייתי רואה את השניים ביחד, כל פעם שהיו קרובים אחד לשניה...
כל פעם שהתחבקו, כל פעם שהתנשקו... כל פעם שאלכס היה לוחש לה משהו באוזן, שהיה מצחיק אותה.
כל כך קינאתי.. שפשוט הייתי קמה והולכת.
ששניהם נפרדו... שיחקתי את עצמי עצובה בשביל אלכס... אבל לא באמת הייתי עציבה.
הרגשתי הדלה כזאת.. כי נפטרנו מהמפלצת...
אני זוכרת שלאלכס לא ממש היה אכפת, אני זוכרת שהוא הסתכל על פניי ואמר
"she's just a stupid whore... and i don't have fucking idea why i was with her"
והוא לא דיבר עליה יותר... וגם אף אחד אחר לא.
עכשיו אני יודעת שאיני צריכה לקנא יותר..
כי אלכס הוא שלי... ולא של אף אחת אחרת.
;){kind=link}