וזה לא רק בגלל שאמא שלי לא התייחסה אליי בכלל כשהייתי קטנה.
פשוט הרגשתי אליו חיבור יותר חזק מאשר לכל אחד אחר.
אני יכולה להגיד על אבא שלי רק דבר אחד. אבא שלי הוא פאקינג מדהים.
הוא יודע לעשות הכל, הוא חכם, הוא מוכשר, האופי שלו מושלם.
לא יכולתי לבקש אבא יותר טוב.
מהרגע הראשון הוא לא וויתר עליי, הוא לא הקשיב לאמא שלי שלא רצתה אותי בכלל.. והוא הכריח אותה לתת לי לחיות.
הוא הציל אותי ממנה כל כך הרבה פעמים, ואני פשוט מודה לו על הכל.
הוא תמיד דאג לי, תמיד היה שם בשבילי... ואני פשוט אוהבת אותו כל כך.
אבל כמו כל אבא...גם הוא מתעצבן לפעמים..וגם הוא כועס לפעמים.
זה לא קורה כל כך הרבה, רק כשאחותי הקטנה ממש מעצבנת אותו והוא פשוט צועק עליה "עדן עופי לחדר שלך!"
או שהוא מתווכח עם חברה שלו.. או שהוא כועס עליי כי תפס אותי עושה משהו 'אסור' עם אלכס...
אבל לרוב הוא רגוע (וגם לרוב הוא בעבודה, זה ממש לא קל להיות שוטר אתם יודעים)
אבל תמיד..לא משנה כמה אני סומכת עליו וכמה אני יודעת שהוא יעזור לי כשאצטרך אותו.. אני מפחדת לספר לו דברים יותר מדי כאלה.. אישיים.
את הדברים האישיים האלה אני מספרת לאלכס הבת, עדיין יש לי מישהו לדבר איתו.
אבל מאבא שלי אני מתביישת.
כמובן שאני פתוחה אליו, ואין לי בעיה לספר לו מה אני עוברת.. אבל שזה מגיע לדברים שאני יודעת בבירור איך הוא יגיב (ושלרוב אלו דברים שהוא יגיב בכעס וכאלה) אני מעדיפה לשתוק מאשר לדבר ולגרום לו לכעוס.
לאחרונה.. חשבתי איך הוא יגיב כשאני אספר לו שאני מאורסת.
בהתחלה לא ידעתי איך הוא יגיב, אחר כך חשבתי שאולי הוא יהיה מופתע ואז בסוף... לפני שהחלטתי לגשת ולספר לו.. גם לא ידעתי. פשוט לא היה לי מושג מה הוא הולך לומר על זה.
אז...אחרי שדיברתי עם אלכס בפלאפון, ושאלתי אותו אם לדעתו זה הזמן הנכון לספר לו... הוא אמר שכן.
אז הלכתי על זה, החלטתי לספר לו.
בהתחלה לא ידעתי איך לגשת אליו, מה לומר..
פשוט תוך כדי שגלשתי איתו לשיחה בניתי לעצמי בראש איך אני מספרת לו את זה.
מצאתי אותו בחדר שלו, באחד מימי החופש שלו. הוא ישב בשולחן העבודה הגדול שלו ובדק כנראה במחשב מה מצב חשבון הבנק שלו (כי ראיתי כל מיני דיאגרמות וגרפים כאלה עם מספרים וסימן של דולר ($) במסך של המחשב)
"hey dad...can we talk?" שאלתי. קצת בהרהור כזה.
"sure ashley" הוא אמר, הסתובב והסתכל עליי.
אז התחלתי לדבר... איכשהו הצלחתי בקלות לספר לו מה אני מרגישה כלפיי אלכס.. וכאילו..את כל הדברים החשובים האלה..
אחרי זה סיפרתי לו על מה שקרה בערב של היום הולדת שלי..
ואז בסופו של דבר.. סיפרתי על כך שאלכס הציע לי להינשא לו, ואני הסכמתי.
בהתחלה אבא היה כזה "hmm...ok..." ושתק.. ראיתי על פניו שהוא חושב..
ואז..לאחר כמה דקות כזה הפנים שלו השתנו לפנים מופתעות/זועמות ואני הייתי כזה 'oh shit'
"alex did what?!" אבא שאל.. כמעט בצעקה.
אני באתי כזה לברוח "never mind..it was just a joke"
אבל לא יכולתי, כי דברים כאלה הם רציניים ביותר.
"ashley..r u kiddng?"
"no dad..i'm serious"
וכל כך הייתי מובכת, ניסיתי בראשי להתכווץ במקום שלי ולהפוך לקטנה יותר ויותר..
לא ידעתי מה הוא חשב לעצמו בראש, לא ידעתי אם הוא כועס..או שהוא פשוט מופתע.
"i need to talk with alex..call him please"
אבא אמר..ואני הייתי כזה "please don't kill him"
אז הוא ואלכס דיברו.. ואלכס כרגיל נשמע כל כך רגוע.. (דיי אוף..אני מתה עליו)
וכל השיחה ביניהם אני הייתי כזה "daddy isn't angry....just suprised"
אז לאחר איזה חצי שעה בערך שאבא ואלכס דיברו.. ואני מתתי בפחד..
אבא חזר כזה.. ואני שאלתי אותו אם הכל בסדר ומה אלכס אמר לו..
הוא לא ענה לי.. ורק חיבק אותי.
"i'm so happy for you ashley" הוא לחש לי באוזן והמשיך לחבק אותי..
אני הייתי קצת בהלם אך זרמתי, חיבקתי אותו בחזרה ואמרתי לו תודה..
לא היה לי מושג מה אלכס אמר לו שהצליח להרגיע אותו.. אך זה לא היה ממש חשוב.
כי אבא קיבל את זה, וזה הדבר הכי חשוב בשבילי.
מאוחר יותר בערב אלכס בא.. בשביל שאבא ידבר איתי ואיתו ויעשה לנו שיחת 'אחריות' כזאת.
לאלכס יש ביטחון עצמי גבוה מאוד, כשהוא דיבר עם אבא שלי פנים מול פנים הוא נראה כל כך בטוח בעצמו.
כאילו הוא יודע מה לעשות... (ופאק..אני כל כך אוהבת בנים עם ביטחון עצמי גבוה)
כשישבנו ואבא דיבר איתנו ואני ואלכס הקשבנו... מתחת לשולחן אני ואלכס שילבנו את האצבעות שלנו.. הוא איכשהו הרגיע אותי.. כי הייתי דיי לחוצה.
יש לי תחביב כזה.. לשלב את האצבעות שלי בשל אלכס.. כי יש לאלכס קעקוע באצבעות שלו ביד שמאל... וזה הקעקוע הכי אהוב עלי.
הקעקוע הוא המילה FOREVER מחולקת בכל האצבעות (באגודל האות F, באצבע שלאחר מכן האות O, באצבע שאחריה האות R, באצבע אחריה השילוב של EV ובסופו של דבר בזרת ER)
כמו שכבר אמרתי, זה הקעקוע שאני הכי אוהבת שלו.. בגללו התפתח התחביב שלי לשלב את האצבעות שלי בשלו
אז אבא אחרי שסיים לדבר שאל אותנו שוב אם אנחנו בטוחים במה שאנחנו עושים.
גם אני וגם אלכס הנהנו נמרצות שכן.
ואבא עזב אותנו בשקט.
וכל כך שמחתי.. ואני כאילו נישקתי וחיבקתי את אלכס בלי לשחרר אותו אפילו..
אבל אז אבא תפס אותנו 'על חם' ותקע באלכס מבט כזה של 'תיזהר לך' והלך.
זה היה כל כך מצחיק, פשוט לא יכולתי להפסיק לצחוק.
אז אבא יודע עליי ועל ואלכס.. ומזה אני מניחה שבטח גם חברה שלו יודעת.
בקרוב גם אחותי תדע, ועל בטוח גם אלכס הבת תדע..
ואז כבר זה יתפשט...
אני פשוט כל כך מאושרת שזה עומד לקרות...
(ותסלחו לי על הכותרת הטיפשית חחח)
תודה לקוראים, ביי מחכה לתגובות :]
;){kind=link}