כל פעם הייתי מתאהבת במישהו אחד,
הוא לא רצה אותי.
אז הייתי מתאהבת במישהו אחר,
גם הוא לא רצה אותי.
ככה זה היה, כל חיי.
אהבות נכזבות אחת אחריי השנייה.
באיזשהו שלב זה היה כבר נמאס לי.
אמרתי לעצמי "אשלי, את לא הולכת להתאהב יותר"
אך כשפגשתי את אלכס,
זה היה בלתי נמנע.
אמרתי לעצמי "אשלי לא, הוא יפגע בך"
אך לא הקשבתי לעצמי.
עד היום אני מודה על כך, שלרגע הנחתי את האגו בצד והלכתי אחרי הלב שלי.
אני לא מצטערת על כלום.
אם קראתם את הפוסט הקודם שלי,
אלכס ואני היינו במצב מבלבל ופוגע.
אני אמרתי דברים שהוא פירש אותם לא נכון.
והוא אמר דברים שהשאירו אותי חסרת מילים.
והוא נפגע, ואני נפגעתי.
מצב לא נעים.
רציתי לתקן את המצב, כל כך הצטערתי על מה שהיה ולא יכולתי להמשיך ככה.
לכן התקשרתי אליו, שאלתי אם אפשר להיפגש ולדבר על מה שקרה.
הוא הסכים, "ok.. come to my house"
ולא אמר יותר, גם אני לא.
באתי לביתו, הוא לא אמר לי כלום כשפתח לי את הדלת.
הסתכלתי עליו כל הזמן, ראיתי שהוא גם הסתכל עליי.
הוא היה לבד בבית, ובמקום להתסגר בחדרו כמו שאנחנו תמיד עושים כשיש אנשים,
ישבנו על שטיח בסלון.
"we need to talk" אמרתי בחשש והסתכלתי עליו.
"then talk" אמר לי בשקט.
ודווקא ברגע הזה, כל המשפטים וההסברים שהכנתי בראש,
נעלמו כלא היו.
לא ידעתי מה לומר, כאילו בלעתי את הלשון.
הסתכלתי עליו בחוסר אונים, באמת שלא יכולתי להוציא מפי מילה.
גם הוא שתק, ודווקא לא היה לי משנה.
אני זו שהייתי צריכה להסביר ולדבר.
ישבנו ככה בשקט לפחות חצי שעה, בחיים לא שתקנו ככה.
אנחנו תמיד מדברים אני ואלכס, זה הכיף שלנו.
לדבר גם כשאין על מה לדבר.
אצלי זה ככה בגלל שאני מאוהבת בקול שלו, ואצלו זה ככה בגלל שהוא פשוט אוהב לשמוע אותי.
וכן, לפעמים אין לנו כל מה לדבר.
אבל אנחנו ממציאים משחקים כאלה, שנוכל לדבר בהם.. זה הקטע שלנו.
ופתאום השתיקה המעיקה הזו.
הרגשתי כל כך מוזר.
הרגשתי שאני חייבת לסיים את השקט הזה, כי הרגשתי שאני מתחרפנת.
אז עשיתי מעשה.
קמתי על ברכיי והתקרבתי אליו.
שתי שניות לאחר מכן זינקתי עליו, השכבתי אותו על הרצפה כשידי מונחת על חזו.
כאילו עוצרת אותו מלקום.
הסתכלתי עליו, הוא היה מופתע. אך זיהיתי חיוך שמבקש להופיע על שפתיו היפות.
"i love you" אני לחשתי ומיד נישקתי אותו.
הוא לא הראה סימני התנגדות כלשהם, ואפילו תפס בראשי והצמיד אותי אליו יותר.
כשהוא הפריד את שפתיו משלי וירד לנשק את צווארי
"i will marry you, i will be the mom to your children, i will be everything for you.
YOU ARE THE LOVE OF MY LIFE"
הוא התנתק ממני שוב, חייך אליי את החיוך הזה שלו.
"you make me happy" אמר וחזר לנשק אותי.
ואני פשוט הייתי מאושרת.
אז.. עכשיו הכל בסדר,
הכל בסדר איתי. הכל בסדר עם אלכס.
הכל בסדר איתנו.
ואני שמחה ומאושרת כמו שלא הייתי מעולם.
תודה לקוראים. מחכה לתגובות..
אשלי :)
;){kind=link}